<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת מצורע</h1>
<h2>דף י:</h2>
ואשה כי יזוב זוב דמה [ויקרא ט"ו]. ולמעלה הוא אומר (פסוק י"ט) ואשה כי תהיה זבה דם, ובשניהם ממעטין אשה מטמאה בדם אדום ולא איש מטמא בדם אדום. ולמה אשה מטמאה בדם ולא איש, לפי שהדם לאשה סימן טוב, שכל אשה שדמיה מרובין בניה מרובין. זש"ה (תהלים קכ"ח ג') אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך, כלומר כשהאשה מפרה דמים כגפן יין אדום, אז סימן טוב שיהיו בניך כשתילי זיתים. אמרו רבותינו [תנחומא מצורע ט'] בשעה שהיו ישראל במצרים לא היו נשותיהם רואים דם נדות, מפני אימת צרים שהיה עליהם ונסתתמו מעיינותיהם. וכן במדבר לא היו נשותיהם רואות דם נדות, מפני אימת שכינה שהיה עליהם. וזש"ה (שה"ש ו' י') איומה כנדגלות גן נעול [וכו'] מעיין חתום, לשון אמי אימה כנדגלות, בשעה שהיה להם דגלים במדבר ומחנה שכינה ביניהם אז גן נעול, ולסוף שנתעצלו מכל המצות היו שופעות דם שנ' (קהלת י' י"ח) בעצלתים ימך המקרה, כלומר שהיו עצלות מן התורה ומן המצות, ומך היו מן התורה נמך מקורה דם נדות, ובשפלות מן המצות ידלף הבית.
